עוד לא נרגעתי מרעידת האדמה שהנחית יאיר לפיד על הפוליטיקה הישראלית, וכבר קראתי היום על  רעידת אדמה נוספת, הפעם בזירה שלנו: שינוי דרמטי בתוצאות החיפוש בגוגל.
מה שמשותף לשתי “הרעידות” הוא ששתיהן היו צפויות מראש וששתיהן לא באמת משנות כרגע שום דבר לאף אחד. ובכל זאת, מדובר בשינויים שחייבים לנתח ולהגיב להם עכשיו, כיון שהם בהחלט צפויים להיות דרמטיים.
טוב, ברשותכם נעזוב את יאיר לפיד, ונתרכז בגוגל…

מהות השינוי

בבלוג הרשמי של גוגל, הציג אתמול עמית סינגהל שלושה שינויים חדשים בתוצאות החיפוש, לגולשים שמחוברים לחשבון גוגל שלהם. השינוי נכנס לתוקף בינתיים רק ב google.com בחיפושים באנגלית.

1.    בתוצאות החיפוש משולבים מעתה תכנים פרטיים שלכם ושל חבריכם ששיתפו אתכם בהם.
תוצאות מותאמות אישית משולבות בגוגל כבר מתחילת 2011, אבל הפעם מדובר גם על תכנים פרטיים (כולל תמונות פרטיות מגוגל+ ומפיקאסה).
ככה זה נראה:

בחץ האדום ניתן לראות סיכום חלוקת התוצאות האישיות והתוצאות הכלליות. הקלקה על הקישור תציג את התוצאות האישיות בלבד. בחץ הצהוב רואים סימון לצד התוצאה שמציין שמדובר בתוצאה אישית. בחץ הירוק רואים אינדיקציה שמופעל “חיפוש משולב גוגל+”. הקלקה על האיש תכבה את האופציה ותציג תוצאות “ניוטרליות”. שימו לב שברירת המחדל, היא חיפוש משולב גוגל+.

למעשה זו הפעם הראשונה שהעולם הפרטי שלכם חודר את גבולות הרשת החברתית ופורץ החוצה לדף תוצאות החיפוש. תיאורטית, אין פה פגיעה בפרטיות ובאבטחה: מכיון שזה קורה רק כשאתם מחוברים לחשבון שלכם ומכיון שהגלישה דרך החשבון מבוצעת עכשיו בצורה מאובטת ב  SSL (עכשיו הבנו למה). ובכל זאת, טשטוש הגבולות הזה קצת מדאיג ומסוכן: מה למשל אם אתם מבצעים את החיפוש כשאתם עם אנשים אחרים ובטעות אתם מחוברים לחשבון שלכם.

2.    בחיפוש של שמות אנשים, תוכלו לראות גם בשלב החיפוש ב auto complete וגם בתוצאות עצמן, את חבריכם. אם למשל אני נמצאת במעגלים שלכם ותתחילו בהקלקה של “מיכל כ”, גוגל יציג לכם אותי כאופציה. בתוצאות, הוא יציג את הדף שלי (גם אם הוא פרטי) כולל כל הפרטים.

ככה זה נראה:

בנוסף, תינתן עדיפות להצגת פרופילים חזקים ופופולאריים בגוגל+ שאינם במעגלים שלי. במקרה הזה, לצד התוצאה יופיע כפתור שמציע לי להצטרף למעגל של אותו משתמש.

ככה זה נראה:

3.    ואם חשבתם שזה שיווק אגרסיבי לגוגל+, שימו לב לשינוי השלישי: בנוסף לשילוב בתוצאות האורגניות, יופיעו מעתה לצד התוצאות, הצעות רלוונטיות נוספות. מתוך  גוגל+ כמובן.
(יכול להיות שזו הסיבה להעברת מודעות אדוורדס לתחתית הדף).

כך עשויה להראות העמודה הימנית של תוצאות החיפוש של “music”:

גוגל בוחר פרופילים של משתמשי גוגל+ פעילים בתחום המוזיקה. ו..איך לא, מציע לכם בהקלקה אחת מתוך דף התוצאות, לצרף אותם למעגלים שלכם. זה שינוי מאד משמעותי בעיני למשווקים ולמקדמים באינטרנט. האינטרס שלך להופיע שם הוא כפול:  גם לצורך חשיפה וגם לצורך הגדלת כמות האוהדים (שגם היא כנראה תתרום לקידום שלך ותעלה את החשיפה..).
אין ספק שהשינוי הזה: הכלת תכנים פרטיים מגוגל+ על תוצאות החיפוש, מייצר משמעות חזקה מאד לפעילות של כל אדם ועסק בגוגל+.

טוב לגולשים או רע לגולשים?

מעולה בעיני. נכון להיום, גוגל הוא אמנם מנוע החיפוש הטוב ביותר, אבל מי כמונו מקדמי האתרים ששולטים בתוצאות החיפוש, יודעים כמה הוא רחוק מלהיות טוב ושימושי באמת. לך תחפש לך צימר טוב בגוגל… כמה טוב היה אם היינו יכולים לחפש צימר ולראות בין תוצאות החיפוש, את התוצאות שחברינו שיתפו ואהבו (אופציה שקיימת היום בבינג) ואפילו לראות סטטוסים שחברינו כתבו על צימרים. מושלם * (*=כמעט מושלם. החזון שלי הוא לראות גם מה שהחברים שלי רכשו בפועל, אבל זה נושא לפוסט נפרד). כשאני מחפשת צימר, אני רוצה לראות אתרים טובים אבל אני רוצה לראות גם מה החברים שלי מציעים. אם אחד החברים שלי ביקר במלון כלשהו וכתב סטטוס כמה המלון גרוע, אני לא אזכור לעד מה ועל מה כתב. אבל כשאחפש בגוגל את אותו מלון, גם אם יחלפו שנים, אוכל לראות את אותה ביקורת והיא תשפיע עליי הרבה יותר מתוצאות החיפוש האחרות.

בעיני זה שיפור חשוב והכרחי, כמובן, בהנחה שכולנו נהיה באמת בגוגל+ ולא בפייסבוק.

פלוס קטן לגוגל, מינוס גדול לפייסבוק

תחשבו כמה השינוי הזה יכול היה להיות מהפכני אם התוצאות המוצגות היו מפייסבוק ולא מגוגל+.  אם כל הסטוריית הסטטוסים והתמונות של החברים שלנו היתה משתלבת בתוצאות החיפוש. זה השינוי האמיתי. אבל זה לא יכול לקרות, כל עוד פייסבוק (וטוויטר) לא מאפשרות לגוגל גישה ואינדוקס תכנים פרטיים . במקום זה, גוגל יצרו לנו מציאות מדומה שבה גוגל+ היא הרשת החברתית האמיתית, כדרך להגשמת החזון שלהם.  פייסבוק יוצאים נפסדים מהמהלך הזה ומעניין לראות איך יגיבו ויפעלו.

טוב למקדמי אתרים או רע למקדמי אתרים?

טוב, עקרונית כל שינוי שטוב לגולשים, טוב ל SEO: ככל שגוגל ישתפר, כך יתרחב השימוש בו וכך תעלה חשיבות ה SEO.
באופן מעשי, מגמת התוצאות המותאמות אישית, בדגש על פעילות פרטית בגוגל+, הופכת את פעילות ה SEO למורכבת הרבה יותר.
SEO צריך להמצא בכל מקום בו הגולשים נמצאים. אם הגולשים יעברו לגוגל+, אנחנו נעבור איתם, (ואפילו יפה שעה אחת קודם). אבל שם, להבדיל מבשאר הרשת, ידו של גוגל על העליונה. לגוגל יש שליטה מלאה ויכולת זיהוי וניתוח של משתמשים. פעילות מלאכותית, ספאם ומסחר בפלוס יהיה קשה ובעייתי. דרושה פעילות חכמה ואותנטית.

במידה ואכן נראה תוצאות מגוגל+ בדף הראשון, המשמעות הנוספת של זה היא שיהיו פחות מ 10 תוצאות “רגילות” ויעדי הקידום יהפכו קשים יותר.

לדעתי - מוקדם מידי להבין איך הדברים הולכים להתפתח. איך יתפתחו יחסי הכוחות בין גוגל לפייסבוק/בינג, עד כמה גוגל+ יתפוס בעולם ובארץ ועד כמה באמת גוגל ייתן עדיפות לתוצאות מגוגל+.
ומה דעתכם? רעידת אדמה או לא רעידת אדמה? מה עושים מחר בבוקר? מתחילים לשווק באינטנסיביות בבית הקברות של גוגל+? מניחים שזה לא יתפוס בארץ וממשיכים כרגיל? אשמח לקרוא את דעתכם.

לפני כחודשיים בוצע בגוגל ארה”ב שינוי אלגוריתמי מהותי, שנודע בכינוי הרשמי “עדכון פנדה” ובכינוי הלא רשמי “עדכון החוואים” (farmer update). מכיון שמהות העדכון היא הורדת תכנים לא ראויים וחיזוק תכנים איכותיים, כולנו פירגנו ואפילו הבענו כמיהה ליום שהפנדה יגיע לישראל, ימחק את אתרי הספאם ויקפיץ למעלה את האתרים האיכותיים (שלנו כמובן).

חודשיים אחרי העדכון בארה”ב ושבועיים אחרי העדכון באנגליה – אני עוקבת אחרי התכתובות ברשת ומגלה תמונה קצת פחות אופטימית: מסתבר שגם לנו, “הטובים”, יש סיבות טובות לחשוש מעדכון פנדה:
1.    העדכון פגע באתרים רבים שאינם ספאמיים.
2.    נפגעו אתרים שלמים ולא רק הדפים הלא איכותיים שבהם.
3.    אתרים שהועתק מהם תוכן, מצאו בעקבות העדכון את התוכן המקורי שלהם יורד בתוצאות החיפוש כשמעליו צצו האתרים המעתיקים.
4.    נכון להיום, גם אתרים שתיקנו את הבעיות, מחקו או שיפרו דפים לא איכותיים – לא חזרו לדירוגים הקודמים שלהם (למעט מקרים בודדים).

בנוסף, אני מגלה מסביבי דאגה מצד בעלי אתרים שחוששים לקישורים שבנו מתוך אתרי מאמרים, אתרים תומכים ומאמרים מקשרים, שהם, איך לומר, לא בדיוק מחקרים מקוריים.

בנסיון למנוע פגיעה באתרים טובים ולייצר רשימת פעולות פרקטיות לביצוע אם וכאשר תהיה פגיעה בפועל, אספתי מתוך דוחות, מאמרים, פוסטים, דיונים, שאלות ותשובות ממרכז המידע של גוגל וראיונות עם אנשי גוגל, תשובות לכל השאלות הקשורות להתמודדות עם פנדה.

תזכורת: מי באמת נפגע מפנדה?
קודם כל, נפגעו אתרי הזבל. גוגל מתגאים במתאם של 84% בין האתרים שנפגעו בעדכון פנדה לבין אתרים שנחסמו ע”י גולשים באמצעות תוסף החסימות של כרום. אם האתר שלכם הוא זבל טהור – צפו פגיעה.
אבל, גם אתרים שאינם מוגדרים כספאם נפגעו.  EzineArticles.comלמשל, אתר מאמרים עשיר הוא אחד הנפגעים העקריים של העדכון, למרות שכל מאמר באתר עובר סינון אנושי ולמרות שיש לא מעט מידע איכותי באתר.
מטרת העדכון היתה לטפל לא רק בספאם, אלא בעיקר להתמודד עם תוכן בינוני (”פרוזה” להגדרת גוגל) – שכתובים וטקסטים שאין בהם ערך מוסף מהותי לגולש.

שאלת מיליון הדולר: איך גוגל מודד תוכן איכותי?
מבין כל החוקרים שחיפשו את הקשר בין פרמטרים שונים בדפים לבין פגיעה, לא נמצאו מסקנות גורפות ונכון להיום, לא ברור לאף אחד מה הסיגנלים שמשמשים את גוגל להערכת איכות. הנה מה שכן נמצא:
•    תוכן לא מקורי הוא הראשון להפגע – אם עד העדכון, ידע גוגל לזהות מי המקור ומי המשכפל – לפי דיווחים של בעלי אתרים, עדכון פנדה שיבש את הלוגיקה הטובה של גוגל ומעתה, המעתיקים עלולים להחשב למקור. (מענין לקרוא את הסיקור של בעל wonderHowTo.com בנושא)
בתגובה לטענות האלו, הודיעו גוגל שהם מודעים לבעיה ומנסים לתקן אותה.
•    נפגעים נוספים: דפים שאין בהם מידע חדש, תכנים משוכתבים ותכנים שסובבים סביב נושא מסוים מבלי לתרום מידע מהותי מקורי.
•    האורך לא קובע: מי שחשב שהארכת המאמרים מ 250 מילים ל 400 מילים, תציל לו את האתר, טעה. יש דוגמאות רבות לדפים קצרים שבעקבות העדכון, עקפו דפים ארוכים יותר, כנ”ל לגבי דפים שמכילים בעיקר סרטון, פלאש או תמונה.
נכון שסטטיסטית, תוכן איכותי נוטה להיות ארוך יותר מתוכן רדוד ולכן אולי תכנים כאלו מדורגים גבוה יותר ברוב המקרים. אבל האורך לכשעצמו – אינו סיגנל.
•    מאט כץ נשאל ואישר שפרסומות בגוף הדף, אינן מהוות סיגנל לאיכות נמוכה.
בפועל, דפים עם אחוז גבוה של שטחי פרסום, דפים עם נוכחות בולטת של פרסומות מעל ה fold ודפים שצריך לנבור בפרסומות בהם ע”מ לגלות את הטקסט – נפגעו.
גם כאן, יתכן שסטטיסטית, ריבוי פרסומות נפוץ יותר בתכנים לא איכותיים והפגיעה בדפים כאלה לא נובעת ישירות מריבוי הפרסומות.
•    בתגובה לטענות בעלי אתרים על כך שדפים עם תוכן מקורי ומהותי נפגעו, ענו גוגל שלא מספיק שהתוכן יהיה מקורי. חשוב שהמחקר יהיה מקורי.  לטענת גוגל, העדכון הצליח לאתר ולקדם דפים שיש להם יתרון בערך המוסף שהם מספקים לגולש לעומת דפי “פרוזה” (טקסטים סתמיים בנושא מסוים). אין כל רע בסינדקציות ובסיכומים של תכנים מהרשת – רק שכל עוד לא תוסיפו להם ערך מוסף משלכם, למה שגוגל יעדיף אתכם בתוצאות החיפוש?
•    ככל הנראה, לא רק התוכן קובע, אלא גם פרמטרים אחרים בדף, המשקפים את מידת ההערכה של הגולש את איכות הדף: ויזואליות, קריאות, חווית משתמש. בנוסף, סביר להניח שנבחנת גם התנהגות הגולשים בדף.

האם עדכון פנדה פוגע רק בדפים הלא איכותיים או באתר כולו?
בעלי אתרים דווחו וגוגל אישרו: עדכון פנדה פגע פגיעה גלובלית באתרים אשר אחוז הדפים הלא איכותיים שלהם עבר סף מסוים.
למידע הזה יש משמעות פרקטית חשובה ביותר:
אם חשבתם שהדפים החשובים שלכם בטוחים ורק מאמרים נידחים או תכני גולשים שממילא לא מייצרים תנועה/לידים ייפגעו – טעיתם.
טפלו בדפים הבעייתיים שלכם על מנת להציל את האתר כולו.
נכון שהסרת דפים עלולה לפגוע באתר, אבל במקרים מסויימים, זו פגיעה חלשה יותר מפגיעה גורפת של האתר כולו.

מה הדרך הטובה ביותר להציל את האתר שלי?
סרקו את כל דפי האתר וסמנו את כל הדפים שאין להם ערך מוסף משמעותי לגולש: תכנים לא מקוריים (גם אם אתם המקור), שכתובים ללא ערך מוסף, דפי קישורים, דפי תגיות, דפים שחוזרים על עצמם וכו’.
אם העתיקו מכם תוכן – דרשו מהמעתיקים להסיר את התוכן המועתק או לסמנו ב canonical tag.
שפרו תכנים לא איכותיים או הסירו אותם.
לאחר העדכון: תוכלו לבדוק בדיוק בגוגל אנליטיקס איזה דפים נפגעו ולטפל רק בהם. נסיון לבחון את ההבדלים בין דפים שעלו לדפים שירדו הוא מעניין וחשוב, אבל קחו בחשבון שעליות וירידות תלויות גם באתרים המתחרים. בדקו את התכנים שלכם ביחס לשל המתחרים שלכם.

מה עושים עם הדפים הנפגעים/ הלא איכותיים?
דפים שניתן לאחד עם  דפים דומים, איכותיים יותר – הפנו בעזרת 301 permanent redirect או canonical tag לדפים האיכותיים.
דפים שתרצו לשפר בהמשך – סמנו בינתיים כ noindex (ואל תשכחו להסיר אח”כ…).
את שאר הדפים הלא איכותיים – פשוט תמחקו (ותקראו אצל שני סלמה איך ליצור דפי 404 טובים). עד כמה שמקדמי אתרים לא אוהבים לראות הודעות 404 ב GWT,  ועד כמה שאנחנו קנאים לדפי התוכן שיצרנו לטובת מילות מפתח וקישורים – לא כדאי לקחת סיכון. עדיף לוותר על דפים לא ערכיים בודדים ולא לסכן את האתר כולו.
ההסבר המלא לגבי טיפול בדפים בעייתיים מופיע במרכז העזרה של גוגל ובפוסט מסכם של ברי שוורץ.

האם קישורים מאתרי מאמרים ימשיכו להיות אפקטיביים?
אין לדעת. הגישה לדעתי צריכה להיות כזו:
•    אין טעם להפיץ מאמרים משוכפלים או לא איכותיים. הפיצו רק מאמרים איכותיים ומקוריים.
•    העדיפו קישורים מאתרים שיקרים לליבו של בעליהם: אתרים שניכרת בהם השקעה שוטפת, מבחינת עיצוב, חווית משתמש, תחזוקה והקפדה על איכות התוכן.
•    אל תבססו את הקידום שלכם על אתרי מאמרים (זו עצתי גם בלי קשר לפנדה).

בכל מקרה, עדכון פנדה מתרכז במה שקורה בתוך האתר שלכם. השינוי שאחרי פנדה מאופיין בירידה בהשפעת הקישורים החיצוניים ועליה בהשפעת התוכן בתוך האתר.

seoMoz חקרו בעזרת linkscape את השפעתם של פרמטרים שונים בקישורים הנכנסים לאתרים  לפני ואחרי העדכון. אחת המסקנות היתה, שהעדכון הפחית את השפעתם של הקישורים הנכנסים על הדירוג. עדכון פנדה אינו קשור באופן ישיר לפרמטרים הקשורים לקישורים הנכנסים לאתר. (מה שאומר פרקטית, שאם אתם נוהגים לאבחן אתרים ע”ס הערכת הקישורים הנכנסים אליהם, קחו בחשבון שהמתאם הולך להיות נמוך יותר.)

ואחרי שכל זה נאמר… צריך גם להרגיע:
•    ההשפעה של עדכון פנדה בשפות זרות ובמדינות נידחות כמו ישראל, צפויה להיות פחות אגריסבית מזו שנמדדה בארה”ב. Google.com היה וכנראה יישאר מתוחכם יותר מ google.co.il
כפי שאנחנו רואים כבר היום, יכולות ניתוח הטקסט של גוגל בעברית נמוכות.
אחת המטרות של העדכון, היא להוריד את כמות הדפים הנסרקים שעלתה משמעותית בעקבות עדכון קפאין. במובן הזה, מדינות קטנות כמו ישראל, לא מדגדגות לזחלנים של גוגל ולא מצדיקות כנראה את מאמצי היישום של אלגוריתמים תלויי שפה על השפה העברית.
•    השינוי ישפיע גם על המתחרים שלכם: כשיש הרבה נפילות, יש גם הרבה עליות.
•    יתכן שגוגל יבצעו עוד מס’ שיפורים באלגוריתמים לפני שמשחררים את העדכון בשאר העולם.

בדיוק מהסיבות האלה, אני באופן אישי, לא ממהרת לבצע מחיקות ומהפיכות באתרים שלי לפני העדכון.
ואתם?

תגיות: farmer update, גוגל פנדה, ה, עדכון פנדה

ביום ה’ האחרון (24/2) הכריזו גוגל בבלוג הרשמי שלהם על שינוי אלגוריתמי במנוע החיפוש (הערה מאוחרת: העדכון זכה לשם הרשמי עדכון פנדה.).

שינויים ועדכונים קלים מבוצעים בגוגל לעיתים קרובות. רק בחודש שעבר הודיעו גוגל על עדכון שנועד להסיר תוצאות לא מקוריות. אבל, בדומה לעדכונים אחרים, מעטים האתרים שהושפעו מהעדכון. (למרבה הצער והפליאה, עדין נותרו בתוצאות החיפוש לא מעט תוצאות משכופלות ומשוכתבות).

לא כך הפעם. כבר ביום ד’, עוד לפני ההודעה הרשמית של גוגל, דווחו גולשים בפורום של SearchEngineWatch על נפילות והיעלמויות של דפים ואתרים שלמים.

11.8% מתוצאות החיפוש הושפעו מהעדכון.

נכון לכרגע העדכון בוצע רק ב google.com בארה”ב אבל בהמשך, בעולם כולו.

מהות העדכון: הסרת חוות התוכן והאתרים הדלים

עפ”י הודעת גוגל, מטרת העדכון היא להסיר מתוצאות החיפוש אתרים בעלי תוכן לא איכותי, לא מקורי, דל או נטול ערך לגולשים.  מי שיתחזקו, לדברי גוגל, הם אתרים בעלי תוכן מקורי ואיכותי, לדגומא אתרים שמציגים מחקרים מקוריים, דוחות מעמיקים וכד’.

בגוגל הודיעו שהאלגוריתם לא מסתמך על חסימות אתרים שמבוצעות ע”י גולשים בגוגל כרום, אבל שמחו לגלות תאימות גבוהה בין האתרים הנחסמים ביותר לבין תוצאות העדכון. או במילים אחרות, האינדיקציה החיובית שקיבלו בגוגל, על תוצאות החסימות, .עשויה לשמש אותם בהמשך, גם בתוצאות החיפוש

דיווחים מהשטח: מי נפגע?

דני סוליבן מ SearchEngineWorld נתן לעדכון את השם Farmer Update

מכיון שהנפגעים העיקריים מהעדכון הם חוות התוכן (Content Farms) - אותן חברות המעסיקות כותבי תוכן זולים שמייצרים כמות מאסיבית של תכנים ממוחזרים ולא איכותיים, להבדיל מתכנים מקוריים שנכתבים ע”י מומחים מקצועיים.

אחת מחוות התוכן המפורסמות בארה”ב היא אתר ehow.com שהוא אוסף מאמרי ‘how to’ ברובם בינוניים ומטה ובמיעוטם איכותיים. האתר באמת ירד מעט בחלק מתוצאות החיפוש, אבל לא נפגע מהותית.

בפורומים השונים מצאתי בעלי אתרים שמדווחים שאתרים שלהם שמבוססים על תוכן דל, נפגעו ואף נעלמו, כמו גם אתרים שמבוססים על קישורים לא איכותיים. כמובן שכשאתרים דלים נפגעים, מושפעים מכך גם האתרים שדורגו על סמך קישורים נכנסים מאותן חוות.

יהיה מעניין לראות מה יקרה פה בארץ כשהעדכון ייושם: מה יקרה לאתרי המאמרים ובפרט לקטנים יותר שמבוססים בעיקר על תוכן דל ומשוכתב, מה יקרה לאתרים שקודמו באמצעות מאמרים דלים מקשרים? מה יקרה לאתרים התומכים, לחוות הקישורים ולאתרי ה MFA?

מה דעתכם?

תגיות: גוגל, חוות תוכן, עדכון אלגוריתם בגוגל, שינוי בתוצאות החיפוש

קישורים נכנסים לאתר נחשבים לאחד הפרמטרים המשמעותיים בדירוג האתר בגוגל.
למה? כי בעיני גוגל קישור = המלצה.

האומנם?

בשבוע שעבר פורסמה כתבה ב Ynet על חברת קידום אתרים שניצלה את השריפה בכרמל באופן מכוער לצורך קידום אתרי לקוחותיה. הכותב השתמש במילים קשות נגד מקדמת האתרים, אבל גם זיכה אותה בקישור איכותי מתוך הכתבה. הכתבה עוררה תכתובות נוספות ברשת שגם הן כללו קישור לאותה חברה. קישור = המלצה?
זה המקום להודות שגם אתר שלי זכה פעם ליהנות מהמלצה שלילית: אתר מוניות שבבעלותי זוכה ללא מעט מחמאות וקישורים נכנסים טבעיים, אבל יצא לי לראות גם תלונה על תעריפים לא מעודכנים, עם קישור לאתר. האם גוגל חושב שתעריפים לא מעודכנים הם סיבה להוסיף לאתר נקודות זכות?

מה שגרם לחברים בגוגל להבין שיש פה בעיה, לא היה אתר המוניות שלי, מסתבר, אלא סיפור הונאה שפורסם בשבוע שעבר:
הניו יורק טיימס פרסם כתבה על ויטאלי בורקר, בעל אתר DecorMyEyes למכירת משקפיים שהונה, ניצל, איים ואף פעל באלימות נגד לקוחותיו. הכתבה הזו זיכתה את בורקר בקישור נכנס חזק מאד מהניו יורק טיימס וגם בלא מעט לייקים לכתבה. בעקבות הכתבה והלייקים, הרשת כולה הוצפה בהשמצות גולשים על אותו אתר, השמצות שלוו במקרים רבים בקישורים נכנסים.
בורקר אמנם נעצר, אבל דיווח שהאסטרטגיה שלו עבדה: ההשמצות, הקישורים והתנועה באתר, דחפו את האתר שלו לראש תוצאות החיפוש והביאו את האתר למכירות שיא!

בגוגל מיהרו לשנות אלגוריתמים

בגוגל הודו שיש כאן בעיה שדורשת תיקון. בבלוג שלהם נכתב שהם פעלו נקודתית להסרת אותו אתר ובנוסף פיתחו אלגוריתם שנותן מענה ראשוני לבעיית השפעתם החיובית של קישורים בהקשר שלילי.
האלגוריתם לטענתם כבר מיושם הלכה למעשה.
איך הם פתרו (או יפתרו) את הבעיה הם כמובן לא כתבו. אבל הם כתבו איזה פתרונות הם פסלו וגם זה מעניין:

הם שקלו פתרון שמבוסס על ניתוח סמנטי של כוונות - Sentiment analysis של התוכן סביב הקישור אבל פסלו את האופציה הזו: אלגוריתם כזה יידע אמנם לזהות השמצות גולשים, אבל לטענת גוגל השמצות גולשים ממילא מופיעות עפ”ר באיזור התגובות שמסומן כ nofollow. דוקא הקישורים המשמעותיים כמו זה של הניו יורק טיימס מופיעים בתוך טקסט שנראה ניוטלרי ולא ניתן לזהות אותו כשלילי.
בנוסף, מערכת לזיהוי סנטימנטלי, שכבר נמצאת בשימוש של גוגל לצרכים אחרים, לא ניתנת ליישום, לטענתם, לצורך דירוג תוצאות חיפוש כיון שהיא עלולה לפסול לינקים לתכנים מעוררי מחלוקת – שהם דוקא כן חשובים. או במילים אחרות: לא ניתן להתעלם מלינקים בהקשר שלילי, כי לפעמים דוקא תוכן עם פידבקים שליליים הוא מעניין ומעורר מחלוקת ושווה קידום בגוגל.
אפשרות אחרת שנשקלה בגוגל היא להציג לצד תוצאות החיפוש את התגובות אודותיה. אבל זה עדין לא ישפיע על תוצאות החיפוש.

גוגל לא חושפים את הפתרון שלהם אבל הם מאיימים ומתריעים שמי שיהיה רע ללקוחות שלו, גוגל יהיה רע גם אליו.

מה יהיה הפתרון, איפה העתיד ולמה מקדמי אתרים צריכים לצפות
כשקראתי את הסיפור הזה, חשבתי מייד על הצורך בשילוב אלמנטים חברתיים באלגוריתמים לדירוג. אני לא מאלה שחושבים שחיפוש חברתי יחליף את גוגל: הנוסחא של גוגל היא עדין הנוסחא הטובה ביותר ושום מנוע חיפוש לא מתקרב אליה. הוא עברה ועוברת אינסוף כיוונונים וגם אם היא לא מושלמת – היא כנראה טובה יותר מכל מי שמאיים לחסל אותה. אבל ללא ספק, נתונים מאתרים חברתיים, כמו לייקים ושיתופים למיניהם – חייבים להלקח בחשבון וכנראה שנלקחים עד כמה שניתן.

בנוסף, אני חושבת שאם תוכן שלילי סביב הקישור לא יכול להוריד מהערך של הקישור – תוכן חיובי סביב הקישור בהחלט צריך להעלות את ערכו. יתכן שגוגל תפעיל את האלגוריתמים לניתוח כוונות לצורך זיהוי המלצות חיוביות ע”מ “לצ’פר” את הטובים במקום לפגוע ברעים.

כך או כך, המקרה הזה והתגובה של גוגל צריכים להזכיר לנו שגוגל לא מחפשת רק המלצות ולא מתעניינת רק באתרים הטובים ביותר. היא מחפשת אתרים מעוררי עניין.

האסטרטגיה של DecorMyEyes היא פסולה ואולי באמת לא תעבוד יותר על גוגל. אבל היא מזכירה לכולנו שלעורר מחלוקת ועניין זה מצוין לא רק ל PR - Public Relations אלא גם ל PR - Page Rank.

תגיות: DecorMyEyes, PR, קישורים נכנסים, קישורים שליליים

השבוע ראיתי סרטון נחמד, שמראה למה גוגל מפלה, כביכול, אתרים שמייצגים עסקים קטנים. לפני שאסביר את מהות האפליה וגם איך אפשר להתמודד איתה, אציג את הסנריו שתואר בסרטון:
נתונה שאילתת חיפוש בגוגל: “מצלמה דיגיטלית”. ונתונים 3 אתרים מתחרים:

אתר A:
- אתר נישה המייצג עסק קטן, עוסק כולו במצלמות דיגיטליות.
- התכנים באתר הם תוצאה של מחקרים מקצועיים מעמיקים, הם איכותיים ומתעדכנים לעיתים תכופות.
- לאתר יש מס’ בודד של קישורים נכנסים.

אתר B:
- אתר web2.0 פופולארי העוסק בטכנולוגיות באופן כללי, ובתוך כך גם במצלמות דיגיטליות.
- האתר מבוסס תוכן גולשים ולכן יש בו תוכן מגוון, חלקו איכותי, חלקו פחות.
- לאתר קישורים נכנסים רבים.

אתר C:
- אתר מוביל ופופולארי מאד, ברמה של ynet, רוחבי, ובו מאמר בודד על מצלמות דיגיטליות.
- האתר מכיל בעיקר ציטוטים וקישורים לאתרים רלוונטים ומעט תוכן ברמה סבירה.
- לאתר המון קישורים נכנסים לדומיין כולו וכמות נאה של קישורים נכנסים לדף המצלמות.

הצגתי את המקרה בפורום קידום אתרים, ושאלתי את המשתתפים מי מבין שלושת האתרים ראוי להופיע ראשון בגוגל? את מי הם היו רוצים לראות? בין המגיבים לא היתה הסכמה.
מה דעתכם? האם תוכן טוב בהכרח מנצח? האם אתר ממוקד ועשיר ינצח מאמר בודד באתר פופולארי?
מה חושב גוגל?
חפשו בגוגל “מצלמה דיגיטלית”. נכון לכרגע, ynet במקום הראשון והשני ואחריו אתר השוואת מחירים. האתרים הממוקדים לא הצליחו לעקוף אתרי ענק רוחביים.
זו האפליה ש”דופקת” אותנו, בעלי האתרים הנישתיים הקטנים: לאתר עם כמות בודדת של קישורים נכנסים, אין סיכוי לנצח אתר מרכזי עם כמות עצומה של קישורים נכנסים. גוגל מאמין בקישורים. גוגל לא רוצה להסתכן בלהציג אתרים בלי “המלצות” ומעדיף אתרים בעלי מוניטין.
עד כמה שתוכן איכותי מסייע לקידום, עד כמה שמיקוד ותכנים עשירים ועדכניים מסייעים, זה עדין לא מספיק.
כפי שנאמר בסרטון, יש סיכוי טוב שאם אנשים היו נחשפים לאותו אתר קטן, הם היו מקשרים אליו, אבל איך הם יחשפו אליו אם הוא לא עולה בגוגל?
הפתרון לבעיה זו הוא כמובן: בניית קישורים.
איך בונים קישורים? יש את השיטות המקובלות: רישום לאינדקסים, כתיבת מאמרים, קישורים מאתרי web2.0, החלפות קישורים. כל השיטות האלה טובות, ובמקרים מסויימים יכולות לקדם לא מעט את האתר.
אבל – על מנת לנצח את שאר אתרי הנישה, וגם להתגבר על האתרים הפופולרים החזקים, צריך יותר מזה. צריך לבנות מלכודת לקישורים. צריך ליצור אתר שמושך קישורים. ישנן מס’ טכניקות מנצחות לעשות את זה ואת כולן אפרט בפוסט הבא

חברת גוגל השיקה אתמול, 23/07/08 , את אתר Knol, אתר חדש לשיתוף ידע.
Knol (קיצור של Knowledge) הוא מאין אתר מאמרים משוכלל, במודל שמזכיר את ויקיפדיה.
איך זה עובד?
אם אתם מומחים בתחום מסוים, אם יש לכם ידע לתרום, אתם מוזמנים לכתוב מאמר, או נכון יותר, לכתוב Knol, ולהגישו לאתר. כל קורא יוכל לדרג את ה Knol שלכם, להוסיף תגובה בתחתית וגם להציע עריכה/שינוי/שיפור. אתם, הכותבים, תוכלו לשקול כל הצעה לעריכה או תגובה שתקבלו: לשלב אותה ב knol, לערוך אותה או להתעלם ממנה.
כך, מומחה לקרדיולוגיה מאוניברסיטת ת”א, יוכל לשתף את העולם במידע בתחומו. מומחים אחרים בעולם, יוכלו להוסיף ולהעשיר את המאמר באישורו וסינונו האישי והציבור כולו יהנה מתוכן מקצועי איכותי שנאסף לתוך Knol אחד.
מה עוד ב Knol?
בכל Knol ניתן לשלב תמונות, וידיאו וקישורים (שיסומנו בעתיד כ nofollow).
נכון לעכשיו, ניתן לכתוב מאמרים באנגלית בלבד, אבל גוגל מבטיחים שבקרוב תתאפשר כתיבה בשפות רבות.
זכויות על התוכן:
כברירת מחדל, ניתן להשתמש בתוכן ולהעתיקו באופן חופשי, אך כל כותב knol רשאי לשנות ברירת מחדל זו.
מי צריך knol כשיש ויקיפדיה, squidoo ואחרים
זה גם מה ששאל ג’ימי ווילס, מייסד ויקיפדיה.
אודי מנבר מגוגל, הסביר שאצלם, להבדיל מויקיפדיה, הפוקוס הוא על כותב התוכן. תכונה זו עשויה הן לייצר יותר מוטיבציה עבור הכותבים והן לסייע לקוראים לדעת טוב יותר איך להתייחס למאמר. אם קראת אתר על מצב הפלסטינאים בישראל, כשאי שתדע אם כתב אותו אברהם או איברהים.
בנוסף, מציין מנבר, ש Knol אינה אינציקלופדיה אלא מקום בו אנשים יכולים “לאחסן” את פיסות המידע שלהם. להבדיל מויקיפדיה, אין כאן ערכים ראשיים ומשניים אלא אוסף מאמרים בו יתכנו מס’ מאמרים, כלומר Knols, באותו נושא.
ולסיום - יש גם כסף:
גוגל מאפשרים לכותב ה Knol לחלוק איתם את הרווחים ממודעות האדסנס שיפורסמו בדפי ה Knol. מאמרים מדורגים גבוה, צפויים להגיע לחשיפה גבוהה מאד, כך שיש פה סכוי לרווח לא רע, בפרט אם המאמר עוסק בתחום רווחי.
Knol ומנוע החיפוש Google:
מי שיזם את Knol, הוא ד”ר אודי מנבר, סגן נשיא גוגל המופקד על מנוע החיפוש של גוגל. אחת המטרות של האתר, היא לטענתו, לייצר תוצאות חיפוש טובות חדשות, טובות יותר, בפרט עבור שאילתות עבורן לא קיימות ברשת תשובות מספיק טובות.
יחד עם זאת, מבטיחים בגוגל שבעלותם על האתר, לא תקנה להם יתרון בתוצאות החיפוש, ושדפי האתר ידורגו לפי כל הקריטריונים הרגילים כמו כל דף אחר ברשת.
בדקתי את ה Knols המופיעים בדף הבית של האתר (נטול ה Pr כרגע), וראיתי שבביטויים התחרותיים לא ניתן למצוא את ה knols בדפים הראשונים, אבל עבור שמות הכותבים למשל, או עבור בטוי כמו “tooth pain”, אפשר למצוא את הדף בדף התוצאות הראשון בגוגל.
השערה שלי: Knols בעלי דירוג גבוה, יתפסו בקרוב מקומות גבוהים בתוצאות החיפוש בגוגל, בדיוק כמו דפי ויקיפדיה. או אולי קצת יותר?